סביבה לחה מזרזת את קצב האפיתליזציה (בניית שכבת העור) ב-50% בהשוואה לסביבה יבשה , משפרת את סינתזת הקולגן, משפרת את יכולת הנדידה של תאים החשובים לתהליך הריפוי , מפחיתה כאבים, ומאפשרת החלמה מהירה וטובה יותר של הפצע .מחקרים שבוצעו בנושא חיזקו את הממצאים הללו וגרמו למהפכה בגישה שהייתה מקובלת עד אז בריפוי פצעים.

2. האם נכון “לחטא” ולנקות פצע קשה ריפוי עם פולידין או אלכוהול?

לא. טיפול מקומי כמו יוד, מי חמצן, משחות סטרואידליות אינו מתאים לכל סוגי הפצעים. בפצעים קשי ריפוי, החומרים הנ”ל, בנוסף לפגיעתם בחיידקים, פוגעים גם ברקמת גרעון ותאי אפיתל מתחדשים החשובים לתהליך ריפוי הפצע וזה מעכב את החלמת הפצע.

3. האם בכל החלפת חבישה יש לנקות את מיטת הפצע?

כן. לטיפול המקומי בפצע חשיבות רבה לשם הצלחת תהליך הריפוי.
ניקוי טוב של הפצע דרוש בכל החלפת חבישה. יש לשטוף בעדינות אך היטב את הפצע והעור סביב לו.
הספרות הרפואית חלוקה בנושא הנוזל המתאים לשטיפת הפצע. יש המצדדים בשימוש עם מים פיזולוגיים סטריליים ויש הטוענים שמים וסבון הינה בחירה טובה . בכל מקרה אם הוחלט על שימוש במים וסבון , אין להשרות את הפצע באמבטיות עם מים ודטרגנטים שונים או פולידין, אלא להזרים את המים והסבון על הפצע.

4. האם צריך לבדוק את הפצע כל יום?

לא. אין צורך, למרות שצורך זה מובן ונובע מהרצון לראות הצלחה טיפולית מיידית. שיפור במצב פצעים הינו תהליך החלמה איטי הלוקח מספר שבועות ולכן הצורך הזה לא יסופק גם אם החבישות יוחלפו מידי יום. להיפך , החלפת חבישה כל יום יכולה לגרום לאכזבה ותסכול מצד המטפל ו/או המטופל ו”הטלת האשמה” על החבישה שכביכול אינה מתאימה.

5. האם צריך לחשוף פצע לאוויר כדי ש”ינשום”?

לא. הפצע צריך להיות חבוש כל הזמן ואין כל הצדקה רפואית לחשוף פצע . פצע צריך סביבה לחה ולא יבשה ואת החמצן כמו גם את תוצרי המזון ופקטורי גדילה הוא מקבל דרך אספקת הדם. יחד עם זאת באם אספקת הדם לקויה בשל מחלת כלי דם היקפיים יש לוודא טיפול נאות ושיפור זרימת הדם.

6. האם נוכחות חיידקים בפצע מצריכה טיפול אנטיביוטי?

לא. בכל פצע כמו גם על פני העור כולו וכן בחלל הפה נמצאים חיידקים . חיידקים אלו , לא בהכרח גורמים לנזק וייתכן שאף “מגנים” מפני חיידקים אלימים יותר או פטריות. זיהום פצע המצריך טפול אנטיבוטי תלוי בכמות החיידקים , באלימותם ובהתרבותם . כל עוד אין בפצע סימני זיהום קלאסיים אין צורך בטיפול אנטיביוטי. בחשד לזיהום בפצע יש לפנות לרופא.

7. האם חבישה אחת מתאימה לכל סוגי הפצעים?

לא. לכל פצע חבישה משלו . יש להתאים את החבישה לסוג הפצע. חבישה אופטימאלית היא זו האוגרת לחות , מגנה פיזית על הפצע, אינה נדבקת לפצע, מאפשרת הסרה ללא טראומה או כאב,בעלת יכולת גבוהה לנקז ולספוג עודף הפרשותומאפשרת מעבר וחילוף גזים. כמו כן יש לקחת בחשבון את היענות המטופל, קלות השימוש ותדירות ההחלפה וכמובן, שיקולי עלות- תועלת.

8. האם צריך להחליף חבישה כל יום?

לא. קיימות בשוק חבישות “מתקדמות” (רבות) אשר ניתן להשאיר אותן על הפצע מספר ימים,עד 5 ימים ואף 7 ימים. כמובן, בהתאם לכמות ההפרשה ומצב החבישה בפיקוח ועל פי הוראות הרופא והאחות המטפלים.

9. מעבר לטיפול נכון בפצע, האם עוד גורמים משפיעים על תהליך הריפוי?

בהחלט!מחלות סיסטמיות כמו: סוכרת, ,מחלות כליה, כבד, כלי דם , אורמיה, מחלת רקמת חיבור, ומצבים כגון : חוסר בויטמינים(כגון: (K, A, C אנמיה בשל חוסר ברזל, אלכוהוליזם, תת- תזונה , גיל מבוגר, , היגיינה לקויה, משפיעים על החלמת הפצע..
למעשה, עוד לפני שניגשים לטיפול בפצע עצמו , יש לטפל בכל הגורמים הסיסטמיים הנ”ל. למשל:בחולה עם פצע לחץ ותת תזונה יש לתקן את מצבו התזונתי בדיאטה עתירת חלבון ותוספי מזון מיוחדים (ראה PERATIVE ,ABOUND), תוספת אבץ וויטמינים, מתן ברזל וכד’. בחולה עם חסימת כלי דם בגפה תחתונה יש צורך בתיקון אספקת הדם לרגל במקביל לטיפול המקומי בפצע.

10. מה קורה אם בכל זאת פצע מזדהם, האם ניתן לטפל בזיהום גם בעזרת חבישות ?

כן. כאשר מדובר בזיהום מקומי לא “סוער” מומלץ להשתמש חבישות מתקדמות המטפלות בפצעים מזוהמים. ישנן 3 קבוצות של חבישות עם אפקט אנטי-חיידקי טוב : א. חבישות מכילות יוני כסף. ב. חבישות וג’לים המכילים דבש רפואי ג. FLAMINAL = ג’ל המכיל מערכת אנזימתית עם אפקט אנטי-חיידקי כסף ידוע עוד מימי קדם, כחומר עם פעילות אנטיבקטריאלית מאד יעילה . כאשר מדובר בזיהום “סוער” יש צורך במתן טיפול אנטיביוטי בדרך הפה או אף לתוך הוריד במקביל לשימוש בחבישות האנטי-חיידקיו.